האם הכספים בקופת גמל נזילים למשיכה ללא מס?
אז זהו, שרק בתנאים מסוימים
מר וויס (שם בדוי) פנה אלינו נואש.
לאורך השנים המליץ לו סוכן הבטוח להפקיד מידי חודש לקופת גמל לצרכי חיסכון. עם השנים הצטבר לו סך של 300,000 ₪ וחברת הביטוח התריעה בפניו שמשיכה של הסכום שלא בדרך של קצבה חודשית תגרור ניכוי מס במקור של 35% – 105,000 ₪ .
מר וייס בחר שלא לקחת מכספים אלו קצבה חודשית עקב שיקולים כלכליים שונים. למר וויס אין קצבאות נוספות מלבד קצבת אזרח ותיק.
המסמכים הועברו אלינו לבדיקה שבה התברר כי עקב אילוצים כלכליים מר וויס ביצע פדיון של כ 65,000 ₪ כבר ב 2020 מהם נוכה מס של כ 23,000 ₪ . לגבי יתרת הסכום הוא חיכה לנס…
בסופו של תהליך השגנו למר וויס אישור לפטור ממס במשיכת הצבירה בסך של 235,000 ₪. בנוסף , המלצנו לו להגיש דו"ח להחזר מס לשנת 2020 בגין ה23,000 ₪ שכבר נוכו.
חשוב לציין שמלכתחילה אפיק החיסכון היה שגוי , מר וייס לא נהנה מהטבות מס במועד ההפקדה ועשוי היה להתחייב במס במשיכה. אם היה מפקיד לקופת גמל להשקעה הכספים היו נזילים במשיכה, מלבד מס על הרווחים (שגם מס זה יכל לקבל חזרה).
משיכה של כספי תגמולים קצבתיים הצבורים במוצר פנסיוני אפשרית בגיל פרישה בכפוף לקיומה של קצבת מינימום בסך של כ- 4,500 ₪ לפחות.
למר וויס אין קצבה (מלבד קצבת אזרח ותיק) ולכן משיכה של כספים קצבתיים נחשבת אצלו למשיכה שלא כדין ומחויבת בניכוי מס של 35% .
יחד עם זאת , קיימים מספר מצבים המאפשרים משיכה של כספים קצבתיים בפטור ממס ,למרות שהמשיכה נחשבת כמשיכה שלא כדין.
אחת העילות היא "עילת הנכות" המאפשרת משיכה בפטור במקרה נכות של "קרוב" .הגדרת "קרוב" לענין הסעיף הינה רחבה מאד. בתחילה טען מר וויס כי כולם במשפחה בריאים ב"ה , אך לאחר ברור מעמיק התגלה כי אמו עברה ארוע מוחי ל"ע ובהנחיתנו הם פנו לביטוח לאומי ומס"ה בבקשה לקבלת אישור על נכות צמיתה של מעל 75%.
למשיכת הכספים הצבורים בסך של 235,000 ₪ – קבלנו אישור מס"ה לפטור ממס. בגין הסכום שנוכה ב2020 יוגש דו"ח בהמשך והמס שנוכה צפוי להתקבל כולו כהחזר מס.
החסכון כאמור עמד על 105,000 ₪ .
מצורפת טבלה
עם תקרות מס וסכומים עדכניים
לשנת 2024
| תקרת הקצבה המזכה | כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה ומתעדכן פעם בשנה | 9,430 ₪ |
| אחוז הפטור על קצבה מזכה | הפטור מורכב מ 35% במידה ולא משכת כספי פיצויים ,ו 17% נוספים שיעלו בהדרגה עד לשנת 2025. | 52% |
| הסכום הפטור מקצבה מזכה | אחוז הפטור מקצבה מזכה כפול תקרת הקצבה המזכה. סכום זה אינו מותנה בגובה הקצבה המזכה | 4,903 ₪ |
| יתרת ההון הפטורה | סך הסכום הפטור ממס בשנת 2024 הניתן להיוון למי שצבר את סכום הקצבה המזערי | 882,648 ₪ |
| סכום הקצבה המזערי | סכום הקצבה המינימלי הנדרש לפני שניתן להוון סכומים חד פעמיים מקרן פנסיה או תכנית ביטוח | 5,012 ₪ |
| סכום הצבירה המזערי | סך הסכומים אשר בחשבונותיו של העמית נמוכים מסכום זה | 104,140 ₪ |
| תקרת הכנסה מזכה לשכיר | תקרת המשכורת בגינה ניתן זיכוי ממס לשכיר בגין הפקדה לקופת גמל לקצבה | 9,700 ₪ |
| תקרת הכנסה לשכיר עבור רובד נוסף כעצמאי | תקרה נוספת עבור שכירים להם יש שכר לא מבוטח( | 9,700 ₪ |
| תקרת הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה | מי שיש הכנסת עבודה – בניכוי הכנסת העבודה או התקרה 9,700 ש"ח | 13,700 ₪ |
| עמית מוטב
|
יחיד שבשל הכנסתו, שולמו בעדו בשנת המס כספים לקופת גמל לקצבה בסכום שלא פחות מ-16% מסך השכר הממוצע במשק | 2,005.76 ₪ |
| תקרת הכנסה מזכה לעצמאי | הסכום המירבי שעמית עצמאי שהוא עמית מוטב יכול להפקיד לצורך קבלת הטבות מס | 38,412 ₪ |
| תקרת הפיצויים | תקרת הפיצויים הפטורה ממס | 13,750 ₪ |
| תקרת הפטור על פיצויים במקרה מוות | תקרת הפטור במקרה של מוות על כספי הפיצויים ממעסיק נוכחי וכספים ברצף פיצויים. | 27,520 ₪ |
| שכר ממוצע במשק
|
שכר ממוצע במשק לשנת 2024 | 12,536 ₪ |
| תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה
|
תקרת ההפקדה החודשית בקרן פנסיה חדשה מקיפה שווה ל- 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק | 5,139.76 ₪ |
| פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק
|
תקרת השכר אשר הפקדות המעסיק עד 7.5% ממנה לא ייזקפו כהכנסה חייבת בידי העובד. | 31,340 ₪ |
| תקרת הפקדה לפיצויים | תקרת ההפקדה לפיצויים אשר הפקדה בגינם לא תיזקף כהכנסה בידי העובד במועד ההפקדה. 3,456 ש"ח בחודש | 41,500 ₪ |
| הכנסה מירבית לסעיף 47 | מי ששכרו המבוטח עולה על הכנסה זו , אינו זכאי לניכוי בגין הפקדות כנגד השכר שאינו מבוטח | 24,250 ₪ |
| תקרת הכנסה עבור קרן השתלמות לשכיר | משכורת מרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה מזקיפת הכנסה |
15,712 ₪ |
| תקרת הפקדה לקופת גמל להשקעה | הסכום המירבי שניתן להפקיד לקופת גמל להשקעה | 79,005 ₪ |
פנסיה חובה 2024: אחוזי הפקדה לפנסיית חובה |
אחוזי ההפקדה לפנסיה חובה החל מינואר 2017, 18.50% בחלוקה הבאה:6.00% עובד, 6.50% מעסיק ו- 6% לפיצויים |
6.00%/6.50%/6% |
פנסיית חובה לעצמאים בשנת 2024 |
גובה הסכום המירבי אותו נדרשים עצמאים להפקיד לפנסיית חובה בהתאם לשכר הממוצע במשק |
לחודש : 1,065.56 ₪לשנה: 12,786.72 ₪ |
גובה השכר שלכם גבוה מהשכר הממוצע במשק?
כדאי לכם לקרא את המאמר הזה!
פקודת מס הכנסה קובעת באופן כוללני שכל קצבה המשולמת לפורש חייבת במס.
סעיף 2(5) המדובר לא מוציא מן הכלל קצבה המשולמת מכספים שחויבו במס בידי העובד בשלב ההפקדה ובשל כך יוצר היתכנות למצב של כפל מס.
כדי למנוע עיוות זה, 'נולדה' בשנת 2000 הקצבה המוכרת.
עד לשנת 2012 אופן החישוב של הקצבה המוכרת פתר באופן חלקי בלבד את בעיית כפל המס. זאת בגלל שהיא הייתה תחליפית לפטור הניתן לקצבה מזכה (-פטור שזכאי לו כל פורש) , ובנוסף הוקטנה בשל מענקי פרישה פטורים שהתקבלו.
במסגרת תיקון 190 בשנת 2012 הופרדה הקצבה המוכרת , והיא ניתנת בנוסף לפטור על קצבה מזכה וללא תלות בה. כמו כן , היא אינה מושפעת מקבלת מענקי פרישה פטורים ממס והגדרתה הורחבה למקורות אפשריים נוספים.
קצבה שמקורה באחת מאלו תיחשב לקצבה מוכרת ופטורה מס ביסודה :
המשמעות היא שבקופת הגמל נצברות הפקדות לקצבה מוכרת פטורה ממס אצל כל שכיר המבוטח על שכר גבוה מכ 10,500 ₪ בחודש.
ככל שהשכר המבוטח של העובד גבוה יותר – כך נצבר חלק גדול יותר לקצבה מוכרת.
יש לציין שאת הקצבה המוכרת הפטורה ממס ניתן לקבל כבר מגיל 60 , ותוך כדי המשך עבודה.
אולם כשהפורש יבקש לקבל קצבה , תהליך קביעת גובה הקצבה המוכרת יתגלה כמורכב .
הסיבות לכך שונות ומגוונות :
מסיבות אלו , מומלץ עוד לפני הגשת הבקשה לקבלת קצבה מקופה פנסיונית, לבדק את קיומה של הקצבה המוכרת תוך הבחנה בין הקצבה המוכרת לפני 2012 לזו שנצברה אחרי 2012.
הבדיקה צריכה לכלול מיפוי של השכר וההפקדות לאורך התקופה הרלונטית , בהתאם לתקרות המס בכל שנה ושנה.
אם מדובר בצבירות לפני 2012 – יש לקבל את אישור מס הכנסה לגובה הקצבה (לאחר בדיקת כדאיות)
אם מדובר בצבירות לאחר 2012 – הטיפול יבוצע מול הגוף המוסדי בלבד.
שווי ההטבה תלוי בשיעור המס השולי של הפורש ועשוי להגיע לאלפי ₪ בשנה.
דוגמא לקצבה מוכרת שהוכרה על ידי קרן הפנסיה .הטבת המס של פורש זה שווה ל 447 ₪ בחודש .
דוגמא נוספת. הטבת המס במקרה זה שווה ל 1,013 ₪ בחודש.
אחת האפשרויות לדחיית התחשבנות המס על הפיצויים בסיום עבודה
נקראת "רצף פיצויים".
עודד (שם בדוי), שכיר בן 35 מעונין לפרוש מעבודתו ולעבור למעסיק חדש. משכורתו החודשית אצל מעסיק א' 8,000 ₪, וותק 8 שנים.
אצל מעסיק ב' (החדש) ירוויח עודד 15,000 לחודש עם צפי של עליה בשכר עם השנים.
עודד מעונין למסות את הפיצויים בשיטה המיטיבה ביותר, לדבריו הכסף לא נחוץ לו כעת.
המלצנו לעודד לבצע "רצף פיצויים", המשמעות היא לא לגעת כעת בכספי הפיצויים ולבצע התחשבנות בסיום העסקה של המעסיק החדש על שני התקופות יחד.
עודד ירוויח איחוד לצרכי מס בין המעסיקים ותקרת פטור שנתית גבוהה יותר.
איך זה עובד במספרים ?
פיצוים מעסיק א' 8,000*8=64,000.
פיצויים מעסיק ב' בהנחה שיעבוד 10 שנים ויסיים בשכר של 20,000 20,000*10=200,000 ₪ .
פיצויים פטורים 12,420*18=223,560.
יתרת פיצויים חייבים במס 40,440 על פיצויים אלו ניתן לבצע פריסת מס, רצף קצבה, או חיוב מס רגיל.
אם עודד לא היה מבצע רצף פיצויים, תקרת הפטור אצל מעסיק ב' היתה נמוכה יותר כי הוותק היה נמוך יותר.
12,420*10=124,200 יתרת פיצויים חייבים 75,800.
כספי פיצויים חייבים במס, ניתן לקבל פטור ממס לפי תקרה כפול וותק
"תקרה"- תקרה של 12,420 או משכרות אחרונה כפול ,1.5 כנמוך.
מהו רצף פיצויים?
העובד יכול לבחור שלא למסות את הפיצויים בסיום העסקה אלא להשאירם במוצר פנסיוני ולדחות את ההתחשבנות לסיום העסקה אצל המעסיק הבא.
מתי זה כדאי?
ישנם מקרים נוספים בהם כדאי לבצע רצף אך לא פרטנו מחוסר מקום.
מם התנאים לרצף פיצויים?
חובה שכל כספי הפיצויים יהיו במוצר פנסיוני (אם מדובר במענק מעסיק יש להפקיד אותו לקופה).
וחובה למצוא מעסיק חדש תוך 12 חודשים מהפרישה.
מה הסיכונים שיש לקחת בחשבון?
שימו לב, האמור לעיל מהווה סקירה כללית בלבד, במקרה הצורך מומלץ לבצע מהלך כזה רק עם גורם מקצועי!!
